יש גרסאות מסוימות לקיטו שבהן לא אוכלים ירקות, בגרסה שאנחנו ממליצים עליה אוכלים ירקות, והרבה! ירקות אומנם מכילים פחמימות, אבל מעט מאוד.
הוספת ירקות לתזונה היומיומית תורמת בצורה משמעותית לבריאות, לתחושת החיוניות ומספקת את הויטמינים, המינרלים והסיבים התזונתיים להם הגוף זקוק.

בהחלט ניתקלנו באנשים רבים שלא מבינים מה זו תזונה קיטוגנית ובאנשים שמעמיסים על הגוף כמויות אדירות של מאכלים עתירים בשומן. זה לא קיטו.
זה נכון שהגוף מקבל את האנרגיה שלו משומן כשאוכלים לפי תזונה קיטוגנית אבל זה לא נכון שצריך לאכול כמויות אדירות של שומן לרמה שהיא מעבר למה שהגוף צריך. הבלבול נובע מהעובדה שלפי התזונה הקיטוגנית, 5-10% מהקלוריות הן מפחמימות, 20% מהקלוריות הן מחלבון ו-70-75% מהקלוריות הן משומן. מה שאנשים לא יודעים, הוא שבשומן יש הרבה מאוד קלוריות. לכן, כדי להגיע למצב ש-70-75% מהקלוריות היומיות מגיעות משומן, לא צריך לאכול המון שומן.
צלחת לדוגמא של ארוחה קיטוגנית עליה אנחנו ממליצים תראה כך: חצי צלחת ירקות, רבע צלחת חלבון ורבע צלחת שומן. וישנם גם מאכלים שמשלבים שומן וחלבון כמו גבינות, דגים, בשר ואגוזים וזה בסדר גמור.

בתזונה קיטוגנית התוצאות הטובות ביותר מגיעות כאשר משלבים אותה יחד עם צום לסירוגין. צום לסירוגין לא אומר לאכול פעם ביום בהכרח. המשמעות היא שלא אוכלים בין הארוחות ומתחילים עם שלוש ארוחות ביום בלי נשנושים בין לבין. בגלל שהגוף מקבל כל כך הרבה אנרגיה מהשומן שהוא מפרק, יש אנשים שירגישו פחות צורך בארוחת בוקר וירצו לאכול את הארוחה הראשונה קצת יותר מאוחר ביום.
באופן הזה מספר הארוחות יכול להצטמצם לשתי ארוחות ביום (צהריים וערב), ולחלק מהאנשים אפילו לארוחה אחת גדולה ליום.
זה לא אומר שאוכלים פחות, אלא שהארוחות עצמן גדלות בהתאם והרבה יותר מזינות כך שאין לגוף צורך בארוחה נוספת.

להיפך! אחרי שאוכלים מזון עשיר בסוכרים ופחמימות ישנה עליה זמנית ברמת הסוכר בדם ולאחריה נפילה בריכוז הסוכר וברמת האנרגיה. התחושה הנלווית לכך היא הרגשת רעב, למרות שהגוף קיבל מזון לאחרונה. זו הסיבה לדחף לנשנש בין הארוחות ובלילה. בתזונה קיטוגנית התחושה הזו מפסיקה לחלוטין והגוף ירגיש שובע לאורך זמן ויהיה רעב רק כאשר הוא באמת זקוק לאנרגיה.